בתי אבות סיעודייםאחד הדברים הקשים ביותר עבור כל אדם הוא לראות את הוריו מזדקנים. ההורה, שתמיד היינו רגילים לראות אותו כאדם חזק, מלא יכולות, זה שדואג לכולם ומטפל בכולם, פתאום כבר לא יכול לעשות את זה, ולפעמים הוא גם מתקשה לדאוג לעצמו.

אם ההורה, הסבא או הסבתא, הופך לסיעודי, במקרים רבים טובתו של הקשיש מחייבת העברתו לבית אבות סיעודי. בתי אבות סיעודיים רבים פזורים ברחבי הארץ, חלקם בבעלות פרטית ואחרים בבעלות ממשלתית. מחיר המגורים בבתי אבות סיעודיים נקבע על-פי הבעלות, שכן בתי אבות סיעודיים פרטיים לרוב יהיו יקרים יותר מאלה שבבעלות ממשלתית וגם על פי מיקום בית האבות שכמובן כמו בכלל שוק הנדל"ן, ישנם אזורים יקרים יותר ואזורים זולים יותר.

גובה ההוצאה על בתי אבות סיעודיים עלול להכביד על המשפחה, אולם היתרונות הרבים הטמונים בפתרון זה – טיפול רפואי מסביב לשעון, צוות מקצועי כולל אחיות, פיזיותרפיסטים, עובדות סוציאליות וכו', אבטחה של המקום, חברת בני אותו גיל ועוד – מצדיקה את המאמץ, מה גם שגם אם הקשיש יישאר בביתו אחרי הפיכתו לסיעודי כרוכות בכך לא מעט עלויות.

בנוסף, ישנן מספר דרכים שבהן ניתן להקטין את העול הכספי על המשפחה שבוחרת באחד מבתי האבות הסיעודיים, ומאפשרת לקשיש ליהנות מחיים עם איכות, שקט נפשי, טיפול ראוי וביטחון.

אופציה אחת היא השכרת או מכירת דירת הקשיש, שבעצם אינו נזקק לה יותר. קיימת גם האופציה של לקיחת משכנתא הפוכה על דירת הקשיש – הבנק מלווה למשפחה כסף תמורת שיעבוד הדירה, כסף המשמש לרווחת הקשיש ולשיכונו בבית האבות, והחזר ההלוואה מתבצע רק לאחר שהוא הולך לעולמו. ביטוחים סיעודיים – דרך קופות החולים או דרך חברות הביטוח – הם גם דרך לממן חלק מהעלות של שיכון בבתי אבות סיעודיים.

בתי אבות סיעודיים – עזרה מהמדינה במימון

מדינת ישראל אינה משופעת בתקציבים לטובת הרבדים החלשים בחברה, שירותי הרווחה לא תמיד מצליחים לעמוד בעומס הרב המוטל עליהם, ועל פי החוק בארץ האחריות לטיפול באדם הסיעודי נופלת על כתפי בני משפחתו – אולם חשוב לציין כי קשישים סיעודיים המתאשפזים בבתי אבות סיעודיים זכאים לעזרה כלכלית מהמדינה.

הדרך לסיוע זה, שבמקרים מסוימים עשוי להיות קריטי למשפחה, אינה פשוטה, וכדאי למשפחה לשקול היוועצות עם איש מקצוע הבקיא בתחום. כדי לקבל מימון לאשפוז בבתי אבות סיעודיים צריכה המשפחה לדאוג ל"קוד".

הקוד הוא אישור מטעם משרד הבריאות, שמותנה קודם כל בהגדרת הקשיש על-פי לשכת הבריאות המחוזית כחולה סיעודי או תשוש נפש, ובקיומו של מקום פנוי בבתי אבות סיעודיים רלוונטיים. בהמשך נבדקות היכולות הפיננסיות של הקשיש ובני משפחתו הקרובה (בעל או אישה, וילדים), וביטוח סיעודי, אם קיים. על סמך תלושי השכר או השומות ושאר הנתונים הכספיים קובע משרד הבריאות את מידת השתתפותו בתשלום לבית האבות.

גם הרשויות המקומיות שבהן מתגוררים הקשישים משלמות במקרים מסוימים חלק מהוצאות אשפוז הקשישים בבתי אבות סיעודיים. גם במקרה זה הבירוקרטיה עלולה להיות מתישה ומייאשת. מחלקת הרווחה של הרשות המקומית היא זו שקובעת את גובה ההשתתפות במימון ההשמה בבית האבות, בהתאם לשורה ארוכה של קריטריונים כלכליים ובהם הנכסים שצבר הקשיש בחייו, הקצבאות שהוא מקבל מביטוח לאומי, ועוד ועוד.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>