בית אבות לתשושי נפשאחת המחלות הקשות והמכאיבות – בעיקר רגשית – הקיימות היא האלצהיימר שנקראת כך על שם החוקר הגרמני שהיה הראשון להגדירה, אלואיס אלצהיימר. במחלה זו, המתאפיינת בניוון הדרגתי של תאי המוח, וכתוצאה מכך באובדן הדרגתי של יכולות קוגניטיביות ומוטוריות, לוקים בעיקר קשישים שרבים מהם עוברים בעקבות כך לבית אחר, בית אבות לתשושי נפש.

ככל שעולה הגיל, כך גדלה ההסתברות ללקות במחלה חשוכת מרפא זו, ומי שלוקה בה נידון להתדרדרות איטית ומכאיבה שעשויה להימשך גם עד 20 שנה. בית אבות לתשושי נפש הוא פיתרון ראוי, אולם במקרים רבים המשפחה מתקשה להוציא את החולה מביתו.

למחלת האלצהיימר חמישה שלבים, בהתאם להתדרדרות מצבו של החולה: השלב הראשון מתאפיין בירידה בזיכרון, מחשבה פחות חדה וזמן רב יותר למצוא את המילה המתאימה שבה רוצים להשתמש. בדרך-כלל מייחסים החולים ובני משפחותיהם את הסימפטומים לגיל המבוגר ורואים זאת כמשהו טבעי, ואולי אפילו נושא שאפשר להתייחס אליו בבדיחות הדעת.

השלב השני כולל כבר פגיעה במוטוריקה, התחלה של אובדן ההתמצאות במרחב שעלולה להתבטא בכך שהקשיש יתקשה לחזור לביתו גם ממקומות מוכרים, ונטייה לחזור על שאלות בגלל שהחולה לא מצליח לזכור את התשובה. בשלב זה כבר מתעוררת מודעות לאפשרות שמדובר באלצהיימר, מה שעלול להוביל גם לדיכאון.

בשלב השלישי כבר יש קושי בזיהוי בני אדם, כולל קרובי משפחה, חוסר יכולת לבצע את מטלות היומיום לבד (להתרחץ, להתלבש וכו') ולפעמים גם מחשבות שווא וחוסר שליטה על הסוגרים. בשלב הרביעי אין כלל תקשורת עם הסביבה, ואין שום התמצאות בזמן ובמרחב, ובשלב החמישי גם אין יותר יכולת הליכה כלל. חולים בשלב מתקדם בדרך-כלל ישהו בבית אבות לתשושי נפש.

האבחון של הקשיש כמי שלקה באלצהיימר מתרחש בדרך-כלל בשלב השלישי, כשהמחלה כבר מפריעה במידה ניכרת לתפקוד היומיומי של הקשיש ובני משפחתו. הטיפול – שנועד להאט את התדרדרות המצב ולאפשר לקשיש מעט רווחה בחייו, כולל תרופות, ריפוי בעיסוק (כדי לגרות את המוח ולהאט את קצב מות תאי המוח), פיזיותרפיה (על-מנת שהקשיש יוכל להמשיך לנוע עצמאית ככל הניתן), וטיפול נפשי שמספק תמיכה בזמנים הקשים.

אחת הסכנות הקשות שאורבות לחולי אלצהיימר היא הנטייה שלהם לשוטטות. לפעמים השוטטות היא תוצאה של שעמום שאין לחולה האלצהיימר דרך להפיגו (גם כי מוחו פגוע וגם כי הסביבה לא מצליחה לספק לו גירויים), במקרים אחרים היא תוצאה של מתח ולעיתים היא ניסיון של הקשיש לחזור למקומות ישנים ואהובים.

מאחר שחולי האלצהיימר מאבדים בהדרגה את ההתמצאות במרחב, במקרים רבים הם עלולים להיפגע בתאונת דרכים או לא למצוא את הדרך חזרה הביתה, ובגלל שהתקשורת הבינאישית שלהם נפגמה אף היא, הם לא תמיד מצליחים להיעזר בסביבה.

בית אבות לתשושי נפש – הגנה מפני שוטטות

בית אבות לתשושי נפש הוא מוסד המיועד במיוחד לתשושי נפש ובהם כמובן חולי אלצהיימר. בית אבות לתשושי נפש מאובזר כך שהשוהים בו יהיו מוגנים מכל וכל: גם מי שאיבד לחלוטין את האוריינטציה לא יוכל לפגוע בעצמו בשוגג, היציאה מבית האבות לתשושי נפש כמובן אינה אפשרית והחולים זוכים להשגחה צמודה וקבועה 24 שעות ביממה.

בנוסף, יש במקום רופא קשוב וזמין, צוות אחיות שמטפל בכל צרכי החולים, שירותי ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה – ולא פחות חשוב, חברת חולי אלצהיימר אחרים, שעשויה להקל על הקשיש במישור הנפשי.

ההחלטה להעביר את הקשיש מהבית שלו אל בית אבות לתשושי נפש אינה קלה, הן מבחינה נפשית, הן מבחינה כלכלית והן מבחינת ההגדרה הלא נעימה, אבל במקרים רבים שהייה בבית אבות לתשושי נפש מאפשרת לחולה חיים בכבוד על אף האלצהיימר.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>