בתי אבות

צו הירושה הינו צו משפטי הנוגע לחלוקת רכושו של אדם הנפטר ואינו בעל צוואה. מטרתו של הצו היא ביצוע חלוקה הוגנת של נכסיו של הנפטר, כך שלא יווצר מצב בו אח מסוים מקבל יותר מהאחרים, מה שעלול לקרות בצוואות.

אף על פי שצו הירושה מחלק בדרך כלל את כנסי הנפטר באופן שווה והוגן, ישנם מקרים בהם ניתן להבחין בהעדפתו של הנפטר לאחד מבני המשפחה, ולפיכך יווצר מצב בו צו הירושה יצטרך להתחשב בדבר ולתת יותר מהירושה לבן המשפחה המועדף של הנפטר.

כיצד מקבלים צו ירושה?

את צו הירושה ניתן לקבל על ידי פנייה לאחד מבתי הדין הרבניים או לרשם לענייני ירושות. ניתן לקבל אותו מכל אחד מן הגופים הללו בקלות רבה, כך שהדבר צפוי לקחת זמן מועט באופן יחסי. הדבר תקף כאשר בני המשפחה נמצאים בהסכמה לגבי חלוק הוגנת של הרכוש ביניהם, ללא יוצא דופן. אולם מקרים חריגים יצריכו זמן רב יותר מהמוסדות עד קבלת ההחלטה בדבר החלוקה.

ישנם מקרים יוצאי דופן, כאשר ישנו ריב בין בני המשפחה. אם קיים ריב וחלוקה הוגנת של הנכסים אינה מתקבלת על הדעת מבחינתם של בני המשפחה, אזי יהיה צורך בהליך ארוך יותר ואך מייגע על מנת שאחד מהמוסדות יוכל להגיע להחלטה בעניין.

שידור צו ירושה מקוון

כיום, תודות למהפכה הדיגיטלית, ניתן להגיש את בקשתכם לצו הירושה גם באופן ממחושב ובכך לחסוך בעצם את הטרחה והטרטורים. נוסף על הזמן הרב שאתם חוסכים בכך, אתם חוסכים גם כ – 15% שנהוג לשלם בעת ההגעה הפיזית, בעבור השירות.

כך יוצא שאתם נהנים מכל העולמות בעצם. ניתן לכם האפשרות לשלוח את הבקשה לצו הירושה באופן הקל והנוח ביותר, ובו זמנית גם להנות מהנחה.

לצו הירושה יש חשיבות רבה בעבור כל אחד שיש לו קרוב משפחתו שאינו טרח להשאיר צוואה. צו הירושה בעצם בא ועושה סדר בעניין החלוקה, כך שתתבצע חלוקה הוגנת ושווה בהתאם לממצאים ולהגיון הבסיסי.

כמו כן, כיום ניתן להגיש בקשה לצו ירושה בקלות על ידי פנייה לאחד מן המוסדות העוסקים בענייני ירושה. צו הירושה יופק בקלות אם קיימת הסכמה בין חברי המשפחה, אולם כאשר ישנה מחלוקת, הליך הפקת צו הירושה עלול להגרר ולהמשך זמן רב.

נוסף על אלה, כיום, בניגוד לעבר, ניתן לשדר בקשה לצו ירושה באופן ממחושב. כך בעצם חוסכים זמן רב וכסף בו זמנית.

לאור מה שנאמר, חשוב להבין שבניגוד לדעה הרווחת שצו הירושה מצריך טרטורים רבים לצורך הפקתו, כיום ניתן להשיג צו ירושה בקלות יחסית ובמחיר נוח.

ירידה בשמיעה היא אחת הבעיות הנפוצות ביותר בקרב קשישים, ופוגמת משמעותית באיכות חייהם, ועל כן ממליצים כל הרופאים ואנשי המקצוע בתחום, כמו גם משרד הבריאות, על בדיקות שמיעה מקיפות החל מגיל 65. חלק מבתי האבות ומסגרות הדיור המוגן מציעים לקשישים השוהים בהם את האפשרות לעבור את הבדיקה במקום עצמו ובכך חוסכים מהם את הצורך להגיע למכון שמיעה – עזרה חיונית ומשמעותית, שבמקרים רבים אף מהווה את ההבדל בין מעבר הבדיקה ואבחון מדויק של מצב מערכת השמע לבין ויתור על הפרוצדורה החשובה ופגיעה באיכות החיים עקב הירידה בשמיעה.

כיצד פועלת מערכת השמיעה?

פעולת השמיעה מורכבת מקליטת גלי קול הנשלחים אלינו, תרגומם לכדי אותות חשמליים, והעברת אותם אותות חשמליים למוח על מנת שזה יפענח אותם.

לשם ביצוע תהליך זה מחולקת האוזן ל- 3 חלקים: האפרכסת היא זו שקולטת את גלי הקול, האוזן התיכונה משמשת כמגבר (באמצעות 3 עצמות זעירות) ובאוזן הפנימית מתבצע תרגום גלי הקול לכדי אותות חשמליים.

בעיות בתפקוד התקין של מערכת השמיעה נחלקות לשני סוגים: הפרעת הולכה והפרעה עצבית. הפרעת הולכה באה לידי ביטוי בחסימתם של גלי הקול ומניעת הגעתם אל האוזן הפנימית, ואילו בהפרעה עצבית הכוונה היא לבעיה כלשהי במסלול של האותות החשמליים אל המוח.

מדוע יש ירידה בשמיעה בגיל מבוגר?

ככל שהאדם מבוגר יותר, כך גדלה הסבירות כי איבר השמיעה (הנמצא באוזן הפנימית) כבר החל להתנוון ועל כן נגרמת הפרעה עצבית ונוצרת ירידה בשמיעה. במצב זה, הנקרא פרסביאקוזיס, איכות השמע צונחת בשתי האוזניים, כשבהתחלה מתקשה הקשיש לזהות צלילים גבוהים ובהדרגה מאבד את היכולת לשמוע גם צלילים אחרים.

חשיפה לרעש לאורך שנים רבות עלולה לפגוע אף היא באיבר השמיעה ולהוביל גם כן לירידה של ממש בשמיעה. כדאי לדעת שישנן גם תרופות מסוימות שעלולות לגרום לירידה בשמיעה ובהן פוסיד, אספירין וסוגים מסוימים של אנטיביוטיקה – ומאחר שבגיל מבוגר נזקקים יותר לתרופות, הרי שגדל גם הסיכון לשלם על כך באיכות השמיעה – ועל כן החשיבות של מעבר בדיקת שמיעה בבתי אבות ובבתי דיור מוגן.

מהי בדיקת שמיעה?

במידה וישנו חשש לפגיעה בתפקוד התקין של מערכת השמיעה, וכאמור בגילאים מבוגרים החשש מוחשי במיוחד, יש לבצע בדיקת שמיעה.

במסגרת הבדיקה משודרים צלילים ממכשיר אותו מניחים ישירות על העצם שבצידה האחורי של האוזן, וזאת במטרה לבחון האם מדובר בהפרעת הולכה או שמא בהפרעה עצבית (או שילוב כלשהו של שתיהן).

תוצאות הבדיקה מאפשרות לקבל תמונת מצב מדויקת לגבי איכות התפקוד של כל אחת מהאוזניים, כולל פירוט לגבי מרכיבים שונים בשמיעה, וכן להבין אילו בעיות יש ומהו הפיתרון האפקטיבי ביותר עבורן.

למה חשוב לעבור בדיקת שמיעה בגיל מבוגר?

לשמיעה תקינה ישנה חשיבות עצומה מבחינת היכולת של הקשיש לקיים אינטראקציות חברתיות חיוביות. מי שסובל מירידה בשמיעה ולא בוחן את המצב – בין אם מתוך הכחשה או בושה ובין אם כי הוא מתקשה להתנייד ולהגיע למכון שמיעה – עלול להתקשות להבין את דברי הסובבים אותו, לוותר במקרים רבים על מפגשים חברתיים מחשש שמא ייחשף סודו, לא ליהנות באמת משיחות טלפון עם קרובי משפחה וחברים ובמקרים רבים להיות מנותק במידה מסוימת מן העולם ואף לחוש בדידות.

בית אבות או בית דיור המוגן המציע לדייריו לעבור בדיקת שמיעה עושה עבורם חסד גדול, שכן בכך הוא מעודד אותם לבצע את הבדיקה וליהנות מהפתרונות האפקטיביים הקיימים כיום לבעיית הירידה בשמיעה.

אף פעם לא קל להחליט שהגיע הזמן שההורים יעברו לבית אבות או לדיור מוגן. עם זאת, כאשר בוחנים גורמים שמשפיעים על איכות החיים, לעיתים קרובות דווקא הדיור המוגן מתגלה כאופציה הטובה ביותר עבור ההורים המזדקנים.

הסטנדרטים של בתי אבות בשרון ובמרכז הארץ לעומת אזורים אחרים יכולים אולי להשתנות באופן דרמטי. אבל אם יהיה בידיכם המידע הנכון, תוכלו להיות מצוידים היטב כשתדרשו למצוא בית מוגן מתאים במיוחד להורים שלכם.

בית אבות להורים

הנה כמה שאלות ותשובות חשובות שיש לשאול לפני קבלת החלטה חשובה זו.

מהי מידת העצמאות של הדיירים במתקן?

אחד האתגרים הקשים להורים הוא החשש מאובדן העצמאות שלהם. יש בתי אבות שבו מחליטים מתי הדיירים הולכים לישון, מתי אוכלים, מתי צופים בטלוויזיה. בגלל האופי הקהילתי של בתי האבות לפעמים העצמאות והפרטיות עלולות להצטמצם.

מסיבה זו חשוב לברר את מידת החופש שבו זוכים הדיירים במסגרת הבית. בדיור מוגן, למשל, הדיירים מנהלים את חייהם באופן עצמאי לחלוטין, כאילו היו גרים בביתם הפרטי. סביר להניח שככל שבית האבות מעניק יותר חופש לדיירים, כך הם יהיו יותר שמחים בחיי היום יום שלהם.

האם מדובר במתקן מאושר ומוכר?

בדרך כלל דיור מוגן או בית אבות בשרון שהם מתקנים פרטיים, אינם נזקקים לרישיון משרד הבריאות. מוסדות אלה מיועדים לאנשים עצמאיים ובריאים שמעדיפים להתגורר בסביבה מוגנת. לכן, אם ההורים שלכם זקוקים לשירותי סיעוד, אולי כדאי לשקול מעבר לבית אבות שפועל ברישיון משרד הבריאות ומעניק שירותים סיעודיים ורפואיים לדיירים נצרכים.

איך המתקן בהשוואה לאחרים?

חשוב לבדוק את מספר העובדים מול מספר הדיירים, ולראות שאכן נמצא במקום צוות שיכול לספק את צרכי דיירי הבית בכל עת. מומלץ ביותר לבקר במספר בתי אבות או דיור מוגן, להתרשם מקרוב ולהשוות בין התנאים שמציע כל אחד מהמתקנים.

מהן דרכי ההתנהלות בבית האבות?

כדאי לבדוק שאלות חשובות כמו, האם העישון מותר, האם שעות הביקור מוגבלות, האם לדיירים יש גישה לטלפון ולטלוויזיה, האם ניתן להכניס חיות מחמד, ועוד.

אין ספק שככל שתשאלו יותר שאלות, כך תהיו מוכנים יותר כשתצטרכו להעביר את ההורים למסגרת מגורים מוגנת.

בתי אבות סיעודייםאחד הדברים הקשים ביותר עבור כל אדם הוא לראות את הוריו מזדקנים. ההורה, שתמיד היינו רגילים לראות אותו כאדם חזק, מלא יכולות, זה שדואג לכולם ומטפל בכולם, פתאום כבר לא יכול לעשות את זה, ולפעמים הוא גם מתקשה לדאוג לעצמו.

אם ההורה, הסבא או הסבתא, הופך לסיעודי, במקרים רבים טובתו של הקשיש מחייבת העברתו לבית אבות סיעודי. בתי אבות סיעודיים רבים פזורים ברחבי הארץ, חלקם בבעלות פרטית ואחרים בבעלות ממשלתית. מחיר המגורים בבתי אבות סיעודיים נקבע על-פי הבעלות, שכן בתי אבות סיעודיים פרטיים לרוב יהיו יקרים יותר מאלה שבבעלות ממשלתית וגם על פי מיקום בית האבות שכמובן כמו בכלל שוק הנדל"ן, ישנם אזורים יקרים יותר ואזורים זולים יותר.

Continue reading

בית אבות לתשושי נפשאחת המחלות הקשות והמכאיבות – בעיקר רגשית – הקיימות היא האלצהיימר שנקראת כך על שם החוקר הגרמני שהיה הראשון להגדירה, אלואיס אלצהיימר. במחלה זו, המתאפיינת בניוון הדרגתי של תאי המוח, וכתוצאה מכך באובדן הדרגתי של יכולות קוגניטיביות ומוטוריות, לוקים בעיקר קשישים שרבים מהם עוברים בעקבות כך לבית אחר, בית אבות לתשושי נפש.

ככל שעולה הגיל, כך גדלה ההסתברות ללקות במחלה חשוכת מרפא זו, ומי שלוקה בה נידון להתדרדרות איטית ומכאיבה שעשויה להימשך גם עד 20 שנה. בית אבות לתשושי נפש הוא פיתרון ראוי, אולם במקרים רבים המשפחה מתקשה להוציא את החולה מביתו.

Continue reading

בית אבותרבים סבורים שהפחד הגדול ביותר של המין האנושי הוא מפני המוות. אבל מסתבר שדווקא הפחד להזדקן מטריד כמעט את כולנו. כשחושבים על זה, זה לא מפתיע: לזקנה נלווים ירידה בתפקוד המוחי והפיזי, אובדן הדרגתי של העצמאות, ובעיקר תחושה של חיים בלי כבוד בחברה שקצת שכחה את "והדרת פני זקן".

לכל אלה יש להוסיף במקרים רבים את הבדידות. קשישים רבים התאלמנו זה מכבר, תדירות הביקורים של ילדיהם ונכדיהם עלולה להיות נמוכה. גם סביבת הקשישים – השכונה, החברים וכו' – מספקת פחות ופחות אפשרויות, הן בגלל שישנם חברים שהולכים לעולמם, אחרים נאלצים לעבור לגור עם ילדיהם וגם הסביבה משתנה.

Continue reading